ויגש
ספר בראשית פרקים מד-מז הפטרה בספר יחזקאל פרק לז

שלום לכל חברי קהילת נוער תל"ם אני מקווה שאתם נהנים מהחורף, מהגשמים ומהשלגים המדהימים, זוהי ברכה אמיתית.

השבוע בפרשת השבוע שלנו באים לידי ביטוי הנושאים הבאים:
יוסף מתוודע אל אחיו. יעקב יורד מצרימה ונפגש עם בנו האבוד. בני יעקב מתיישבים בארץ גושן.

א וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. ב וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ, בִּבְכִי; וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. ד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ; וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה. ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. ו כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר. ז וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. ח וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. ט מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף, שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם; רְדָה אֵלַי, אַל-תַּעֲמֹד. י וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ-גֹּשֶׁן, וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי--אַתָּה, וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ; וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ, וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. יא וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם, כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב: פֶּן-תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ, וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. (ספר בראשית פרק מה)

שאלות רבות עולות בהקשר זה ובמיוחד סביב דמותו של יוסף. כיצד יוסף הצליח להגיע למעמד כה מכובד בזמן קצר מאד בחברה המצרית?

יוסף, יפה התואר ויפה המראה, מגיע למצרים בעל כורחו, ועולה לגדולה מבור הכלא עד הכיסא השני בחשיבותו בהיררכייה הפוליטית של מצרים, הישג ששימש מודל למהגרים רבים במהלך הדורות. פרשת מירוצו לצמרת של יוסף היא ללא ספק הדגם הקלאסי של מהגר המשנה מבפנים את החברה שאליה הוא מגיע. יש למהגרים כוח רצון ומוטיבציה שאינם קיימים בשום רובד אחר של החברה. איש בחברה לא צמא להתקדמות, לשינוי, כמו המהגר.

 

האם לדעתכם סיפור זה מיישם את המושג ממחשבת ישראל ש"יד אלוהים" כיוונה מהלך זה, ומה יהיה בסופם של בני משפחת יוסף?

אשמח לתגובות
שבת שלום ומבורך
שבוע טוב ומקסים
שלכם אוהב
ניר