וישב
בראשית פרקים לז-מ הפטרה בספר עמוס

שלום לכולם, אני מקווה שעוברים עליכם ימים טובים לברכה, ובמיוחד לקראת חג החנוכה אתם מלאי ציפייה לאור רב והמון סופגניות. השבוע בפרשת השבוע נלמד על הקשר שבין תכני חג החנוכה לפרשת השבוע.

אך בראשית כל מה הם נושאי הפרשה שלנו?
- מערכת יחסיו של יוסף ואחיו.
- יעקב מעניק כתונת פסים ליוסף.
- חלומות יוסף. מכירת יוסף למדיינים.
- יהודה ותמר אשת ער ואונן.
- יוסף מורד מצרימה.
- יוסף בבית פוטיפר סריס פרעה.
- יוסף ואשת פוטיפר.
- יוסף נשלח לכלא.
- חלומות שר האופיום ושר המשקים.

חג החנוכה נמשך שמונה ימים: מ-כ"ה בכסלו עד ב' (או ג') בטבת. החג נקבע על ידי יהודה המכבי ואחיו לציון טיהור המקדש מידי מחלליו היוונים והמתייוונים וחידוש העבודה בו. כפי שאומר הרמב"ם בהלכות חנוכה פ"ג: "בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזירות על ישראל וביטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו הטהרות. וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם ואיבדום".
 
ב-כ"ה בחודש כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת ימים האלו, שתחילתן כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל, ומדליקין בהם הנרות על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הנקראים חנוכה, והן אסורים בהספד ותענית כימי הפורים".

מה אנו למדים מכאן על אופיו של חג החנוכה? שכמו רבים מחגיו ומועדיו של עם ישראל, היה מאבק גדול בתוך עם ישראל, ובין עם ישראל לעמים שמחוצה לו. שאלת האחריות עולה כאן שוב, כלומר מה לדעתכם הביא למחלמה זו בין המכבים ליוונים, האם סיבות חיצוניות או פנימיות בתוך עם ישראל?

בספר בראשית פרק לז' פסוקים ג-ד כתוב כך:
ג וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. ד וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.

על כך דרשו במסכת שבת י, עמוד ב' , במסכת מגילה טז עמוד ב' בתלמוד הבבלי:
"אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים (=צמר נקי), שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים"

המדרש מזהיר אותנו שחוסר האחדות שבין יוסף לאחיו הוביל לאסון. אילו לא היה קיים סכסוך בין יוסף לאחיו, לא היה נמכר יוסף למצרים ולא היו בני ישראל משתעבדים שם ארבע מאות שנה. זהו אחד הלקחים הבסיסיים של תולדות עם ישראל: פילוג פנימי מוביל לאסון, לחורבן ולגלות, לדוגמא בהקשר של לוח השנה העברי וחג החנוכה אנו למדים:

במאה השנייה לפני הספירה פרצה המלחמה בין המכבים ובין היוונים. רבים סבורים שמלחמה זו נגרמה על ידי רשעותו של אנטיוכוס, אבל לא כך משתמע מספר מכבים ב' ( פרקים ד-ו). לפי אותו מקור קדום, גזירות אנטיוכוס נגרמו על ידי שנאת חינם בין מנהיגי האומה, שזממו זה נגד זה ללא הרף: יסון תפס את הכהונה הגדולה מאחיו חניה, ואילו מנלאוס, והלה "סידר" את מותו של חניה. יסון ניסה אז לכבוש את ירושלים בכוח, וכתוצאה מכך, אנטיוכוס סבר שמורדים נגדו. הוא כבש את ירושלים, הרג שמונים אלף איש, בזז את בית המקדש, גזר נגד דת ישראל וטימא את בית המקדש, כל זה קרה בגלל שנאת חינם ופילוג בעם.

מה דעתכם על כך חברים יקרים?
כיצד אתם מוצאים את הקשר בין תכניו של חג החנוכה לפרשת השבוע שלנו?
אשמח לתגובות!

מאחל לכם שבת שלום ומבורך
חג שמח של הארות פנימיות ואור חיצוני רב
שלכם אוהב
ניר

בראשית פרקים לז-מ הפטרה בספר עמוס