צו
ספר ויקרא פרקים ו-ח הפטרה בספר ישעיה פרקים מג-מד.

שבת הגדול , השבת שלפני חג הפסח בנוסף לפרשת השבוע קוראים בהפטרה מספר מלאכי פרק ג'.
שלום לכל חברי קהילת נוער תל"ם, אני מקווה שאלו מכם שבילו בטיול השבוע בצפון חוו חוויה מאוד משמעותית ומהנה. אני מניח שרובכם עסוקים בשאלה הכיצד לבלות בחג הפסח והיכן לחגוג את ליל הסדר.
אני מקווה שלכולכם טוב בחיים וקורים לכם דברים נפלאים.

כך כתוב בתורה בהקשר לפסח:
דברים פרק טז
א שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה. ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ג לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי: כִּי בְחִפָּזוֹן, יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. ד וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ, שִׁבְעַת יָמִים; וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן--לַבֹּקֶר. ה לֹא תוּכַל, לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב: כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם. ז וּבִשַּׁלְתָּ, וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ; וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה. {ס}

מהו לדעתכם הפסוק המרכזי בקטע זה וכיצד הוא מקדם ועוזר לנו להבין את המשמעות של חג הפסח?

אני בחרתי בפסוק א',
והפרשנות המסורתית לטעמי מאוד מעניינת , במיוחד לגבי הפרשנים רש"י והרמב"ן:

דברים פרק טז, פסוק א


שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה.
רש"י
שמור את חדש האביב - מקודם בואו שמור שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר ואם לאו עבר את השנה
ממצרים לילה - והלא ביום יצאו שנא' (במדבר לג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל וגו' אלא לפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת שנ' (שמות יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה וגו'


רמב"ן
שמור את חדש האביב - מצות הרגלים מבוארת, כי כבר הזכירה (ויקרא כג, במדבר כח כט). והנה בתורת כהנים הזכיר בה ענין הקרבנות, והקרבתם אשה לה', וכאן לא יזכירם כלל, אבל יזהיר את ישראל לעלות בהם אל המקום אשר יבחר ולשמוח לפניו. כי כאשר צוה שיביא מעשר שני לפני ה' וכן הבכור ויאכלם שם במקום אשר יבחר ה', הוסיף לבאר כי עוד חייבין שיבואו כלם לפני השם ויחגו לפניו בשלשה רגלים ולשמוח בשלמים שיקריבו לפניו. ולא הזכיר זמני חג המצות והסוכות באי זה יום יהיה, אך הזכיר חדשיהם דרך קצרה, שכבר הזכיר הכל שם .

מה דעתכם על כך?

קיים מושג מאוד מרכזי במסורת היהודית והוא: "השבת הגדול".
מישהו מכם מכיר מושג זה ואת משמעויותיו?

"שבת הגדול":
השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול". ב"מנחה" של שבת זו מפסיקים את אמירת הפרק "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) ואת חמישה-עשר פרקי "שיר המעלות" שבתהלים, ותחתם נהוג לומר את פרקי ה"הגדה של פסח": החל מהפרק "עבדים היינו" ועד "לכפר על כל עונותינו".
מה מקור השם "שבת הגדול", שהוענק לשבת זו? ומדוע לא שבת הגדולה?

תשובות אחדות לשאלה זו וביניהן נציין:

א. חג הפסח המקורי, במצרים, חל ביום החמישי בשבוע. בעשור לחודש נצטוו לקחת "שה לבית-אבת, שה לבית", ולהכינו להקרבה ארבעה ימים מאוחר יותר. ואכן, ביום רביעי, י"ד בניסן, הקריבו את קרבן הפסח. תאריך לקיחת השה חל בשבת שלפני יציאת מצרים. ביום זה החלה איפוא שרשרת הנסים הגלויים, הכרוכים בפרשת יציאת מצרים. כידוע, שימש השה כמוקד פולחני לעבודה זרה של המצרים. כשהציע פרעה למשה ואהרן "...זבחו לאלהיכם בארץ", השיב משה: "הן נזבח את-תועבת מצרים לעיניהם - ולא יסקלנו?!" והנה, העזו בני-ישראל, דור רביעי של עבדים, ליטול את אלהי מצרים ולקשרו ל"כרעי מטותיהם". וכששאלו המצרים לפשר המעשה, השיבו בני-ישראל באומץ: אלהינו ציווה אותנו לזבוח לו את השה לקרבן. ההבלגה המצרית נוכח התגרות גלויה זו הייתה נס גדול, ולזכרו נקראת השבת, בה התחולל, שבת הגדול;

ב. ב"הפטרה" שאנו קוראים בשבת זה בספר מלאכי מובטח לנו: "הנה אנכי שלח לכם את אליהו הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". פסוק זה, המדגיש את הציפייה לגאולה, העניק לשבת כולה את שמה (תופעה זו ידועה היא: שבתות "חזון", "נחמו", ו"שובה", למשל, שמן נקבע מכוח מלות ה"הפטרה" הפותחות בהן);

ג. מנהג קדום הוא בישראל, שביום זה נושא רב או הרבה של הקהילה דרשה מיוחדת לפני הקהל בהלכה ובאגדה. במהלכה הוא מפרט את דיני הפסח, ומכין, רעיונית והלכתית, את ציבור השומעים לקבל את פני החג. היות שהרב הוא הגדול בבני הקהילה, נקראת השבת לכבודו ועל שמו – שבת הגדול.

מה דעתכם על כך?
ספרו לכולנו במידה ואתם מתכוונים ללכת לבית הכנסת בשבת הקרובה מה חוויתם?
אשמח לתגובות!

שבת שלום ומבורכת
חג פסח מהנה
עם המון משמעות

שלכם אוהב
ניר.